בסרטון הקצר הבא מולבש על וידאו מודל תלת מימדי שמזכיר גרפיטי, עם כמה אנימציות תלת מימדיות היפראקטיביות.
זה קצת הזכיר לי פרויקט ניסיוני מלפני כמה שנים בו ניתן היה לצייר מודלים תלת מימדיים בזמן אמת, באופן דומה לגרפיטי. נראה כמו יישום מעניין מאוד של טכנולוגית זיהוי תמונה ליצירת חוויה של מציאות מועשרת.
לא להאמין אבל זה פרויקט של אדם אחד בשם אלכס רומן, שיצר סביבה ארכיטקטונית קונספטואלית, בתשומת לב מירבית לכל פרט: תאורה, השתקפויות ועוד הרבה קטנות שיחד מהדקות את החיבורים והתפרים של כל השוטים השונים.
אחד הדברים שיפים בעיני כאן הוא שהתוצר הסופי מרשים מאוד למרות שאין כאן שום "וואו טכנולוגי". כל אלמנט כשלעצמו הוא פשוט יחסית אך בחירת זוויות הצילום והחיבור של כל השוטים ליחידה אחת שלמה ואמינה וכל התוספות הקטנות של הקומפוזיטינג, בזה מתבטאת הגדולה של העבודה הזאת בעיני.
ברוב טובו הוא גם העלה את ה-Making of של הסרטון:
וגם כדאי לראות את ה-Compositing Breakdown של העבודה:
על הודעת ההשקה העתידית של הסרפס האפילה השקתו של האייפון מבית אפל, שגנב את ההצגה כולה.
בשנה שעברה אפל ביצעה צעד מפתיע בכך שאיפשרה למשתמשי אפל להתקין את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט. כמעט משעשע שכעת, זו דווקא מיקרוסופט שמוציאה את הסרפס בדומה למחשבי אפל קודם, כמוצר שלם וסגור הכולל גם את מערכת ההפעלה וגם את הפלטפורמה הפיזית עליה היא פועלת. אולי חשוב לעצור ולהבין, מה בעצם גורם לחברת ענק כמו מיקרוסופט לעשות צעד מפתיע שכזה, במיוחד לאור הכשלון של מדיה סנטר? (המשך…)
הוידאו המצורף לפוסט זה, מעבר לכך שהוא מקסים בעיניי כיצירת אמנות, מצליח לייצג יותר מכל דבר אחר שראיתי את התפיסה שיש לשאוף אליה ביחסים שבין חומר למהות.
נראה שעבודות רבות בתחום הפיזיקל קומפיוטינג מתרחשות בסדר הבא; הנה הטכנולוגיה שיש לפנינו, כעת מה נוכל לעשות באמצעותה. במקרה של "Morpho Towers" של Sachiko Kodama ו-Yasushi Miyajima, נראה שליוצרים היה חזון, שהוגשם ע"י פתרון טכנולוגי. רוצה לומר, החומר עשה את שדרשה הרוח ולא להיפך.
שתי הגישות יכולות לייצר פרוייקטים מעניינים, אך בעוד שאת הראשונה מקדימה הטכנולוגיה בהכרח, השניה משוללת עכבות טכנולוגיים והיא היא שמעניקה השראה לטכנולוגיה. בגישה זו ניחנו ז'ול ורן, אייזיק אסימוב ועוד כהנה וכהנה חולמי המציאות האפשרית.
עלינו לשאוף לימים שבהם אטומים יהיו כחומר ביד היוצר. ימים שבהם הגמישות שאנו מייחסים היום רק למדיה האינטראקטיבית הגראפית, תוכל להתקיים גם בחומרים של ממש. חומרים משני צורה לפי דרישה יכולים להפוך את חדר ההולוגרמות של "מסע בין כוכבים - הדור הבא" לחלק מהותי בהעשרת המציאות שלנו.
רק הציפיה וההשראה מביאים את העתיד להתממש מחזון למציאות.