טכניקת המידול שמוצגת כאן אינה חדשה, אך הסביבה בה היא מתבצעת היא חידוש לא קטן.
נדמה שבשיטת עבודה זו נשמרים היתרונות של פיסול אמיתי, תוך כדי שחרור מהמגבלות הפיזיות.
ההדגמות האלה נועדו רק להמחיש את הכלים שמאפשרת הפלטפורמה. שימוש בכלים מתקדמים יותר העובדים בשיטת מידול דומה , דוגמת zbrush, יכול להוביל לתוצאות מדהימות:
John Underkoffler, שהוא בין החתומים על עיצוב הממשק פורץ הדרך שהוצג בסרט מיינוריטי ריפורט, מעביר לנו שיחת טד יפה שמציגה כמה ממשקים ניסיוניים לאורך השנים האחרונות כשהשוס המרכזי הוא העובדה שההרצאה מוצגת באמצעות ממשק זהה לקונספט שהוצג בסרט.
בין הדברים המעניינים שנאמרים בשיחה, עולה נקודה שיקרה ללבי: הקשר שבין עיצוב לטכנולוגיה. קשר שבאופן טבעי אמור להיווצר כבר משלבי הייצור הראשונים (הוא לוקח כדוגמה את המקינטוש הראשון. לא היה עיצוב בנפרד ומע' הפעלה בנפרד: העיצוב היה מערכת ההפעלה).
אגב, הממשק של מיינוריטי ריפורט היווה השראה למספר רב של עבודות שנעשו ע"י אנשים שונים ברחבי העולם. מספיק להריץ חיפוש ביוטיוב כדי לראות את חלקם. להלן המקור הלקוח מהסרט:
עיצוב מעניין וזורם לסט מוצרים, ביניהם אביזר לביש המזכיר שעון-צמיד (בדומה לרעיונות שכבר ראינו מכיוון נוקיה ומיקרוסופט בשנים האחרונות). מעניין במיוחד לראות שכל חברה שמחשיבה את עצמה מתקדמת, מחזיקה היום צוותי פיתוח לקונספטים חדשים שנראים עתידניים במקצת. כנראה שאין דרך אחרת להגיע לעתיד מאשר ליצור אותו.
ואם אתם רוצים לראות איך זה ייראה על-אמת, בתערוכה הבאה הוצגו כמה פרוטוטייפים:
ככל הנראה המוצר דומה מאוד לסרפס (ושניהם דומים לאייפון גדול…). זה לא מסך המגע היחיד שמגיע לשכונה. בחנויות בארה"ב כבר ניתן למצוא את HP TouchSmart.
בדומה ל-iMac הוא מחשב All In One, כלומר המחשב והמסך אחד הם. מניסיון של כעשר דקות בחנות מחשבים אמריקאית עם ה-TouchSmart, התחושה שלי היתה שזה פשוט לא עובד כמו שצריך. אולי בגלל שאני רגיל לתגובה המהירה והטבעית של האייפון, אולי בגלל שמערכת ההפעלה היא ויסטה או אולי כי זה פשוט מוצר גרוע - חווית השימוש היתה רחוקה מלהיות טובה.
זה בוודאות לא משהו שאני רואה לו שימוש ביתי או משרדי קבוע. מעבר לקיוסק-מידע קשה לי לראות למה זה יכול לשמש באופן יעיל.
מה שבטוח - אני מאוד מקווה שבענף העיצוב לא יתחילו ללכת על הטרנד של מסכי מגע גדולים… אחרי 10 דקות של שימוש כבר התחילו לכאוב לי הכתפיים והידיים. אולי זו קונספירציה שנועדה להחזיר את כל החנונים לכושר…
בוידאו המצורף מציגה מרצה מ-MIT פרויקט מרשים מאוד של סטודנט שלה, שמדגים קונספט (בצורה מאוד משכנעת יש לציין) ופרוטוטייפ לאמצעי קלט ותצוגה.
האמצעי המדובר הוא לא יותר ממצלמה קטנה, מקרן נייד ומכשיר סלולרי, שנועד לחבר את המשתמש למידע שימושי בהקשר מסויים שלא זמין לו באופן מיידי. כשאתה בחנות ספרים ורוצה לדעת מה דירוג הביקורות של הספר, או סתם לבדוק בסופרמרקט אם המוצר מתאים לך ע"י חיווי גרפי על גבי המוצר עצמו. (המשך…)
יום יום ראשון, 12 אוקטובר 2008, 2:17
בקטגוריות: ממשק משתמש
החופש והגמישות שמקנה השימוש בלוח גרפי ('וואקום') הופך אותו לאחד הכלים החשובים ביותר של המעצב.
לעיתים אני עדיין מוצא עצמי משתמש בדף ועפרון אך ברוב המקרים, קשה לי כבר לדמיין התחלה של פרויקט בלי סקיצות ורישומים ממוחשבים שמאפשרים הפרדה לשכבות, undo וכל היתרונות המוכרים האחרים.
הנה למשל, התחלה של דיוקן עצמי שביצעתי בשנתי השלישית ב"בצלאל". הציור כולו בוצע במחשב באמצעות לוח וואקום ותוכנות גרפיות - ללא שימוש בצילום בעבודה אלא כרפרנס. (המשך…)
"מכונית בשליטה קבוצתית" הוא פרויקט שלי במסגרת הקורס "ויקיפדיה בצלאל". בעוד שמכונית על שלט רחוק סטנדרטית נועדה להשלט ע"י משתמש אחד, המכונית בפרויקט זה נועדה להשלט ע"י ארבעה משתמשים, כאשר כל אחד מהם יכול להניע את המכונית רק לכיוון אחד בו זמנית. בכך מומחש הקונספט של "בואו נזיז את זה יחד", כראוי לרוח השיתופית של "באזל" (ויקי בצלאל). נכון לעכשיו הפרויקט עתיד להיות מוצג באמצע ינואר באיזור מרכזי בבצלאל דוגמת הקפיטריה או הגלריה בקומה 8. ייתכן שבאיזור הפעולה של המכונית כדאי להציב כדור קטן ושערים או בלון וכד', על מנת להציב למשתתפים מטרה קולקטיבית. אני אתעד ואעדכן כשזה יצא לפועל. (המשך…)
משטחי התצוגה הקטנים של הסלולר וה-PDA מקשים על המשתמשים לבצע בחירה מדוייקת של נקודות ספציפיות על המסך.
הדבר מגביל מאוד גם כשצריך ליצור ממשק משתמש לפלטפורמות האלו, כיוון שהמשתמש לא יוכל לבצע בקלות כל פעולה המצריכה דיוק גבוה.
בסרט הבא מוצע פתרון לבעיות אלה ע"י אלגוריתם חכם שמחלק את איזורי הבחירה כך שהם מוקפים בשטחי בחירה גדולים יותר.
למרות שבמבט ראשון זה נראה מסורבל מעט, בהחלט עושה רושם שניתן להתרגל לרעיון ולאמץ בקלות.
חכם.