טכניקת המידול שמוצגת כאן אינה חדשה, אך הסביבה בה היא מתבצעת היא חידוש לא קטן.
נדמה שבשיטת עבודה זו נשמרים היתרונות של פיסול אמיתי, תוך כדי שחרור מהמגבלות הפיזיות.
ההדגמות האלה נועדו רק להמחיש את הכלים שמאפשרת הפלטפורמה. שימוש בכלים מתקדמים יותר העובדים בשיטת מידול דומה , דוגמת zbrush, יכול להוביל לתוצאות מדהימות:
John Underkoffler, שהוא בין החתומים על עיצוב הממשק פורץ הדרך שהוצג בסרט מיינוריטי ריפורט, מעביר לנו שיחת טד יפה שמציגה כמה ממשקים ניסיוניים לאורך השנים האחרונות כשהשוס המרכזי הוא העובדה שההרצאה מוצגת באמצעות ממשק זהה לקונספט שהוצג בסרט.
בין הדברים המעניינים שנאמרים בשיחה, עולה נקודה שיקרה ללבי: הקשר שבין עיצוב לטכנולוגיה. קשר שבאופן טבעי אמור להיווצר כבר משלבי הייצור הראשונים (הוא לוקח כדוגמה את המקינטוש הראשון. לא היה עיצוב בנפרד ומע' הפעלה בנפרד: העיצוב היה מערכת ההפעלה).
אגב, הממשק של מיינוריטי ריפורט היווה השראה למספר רב של עבודות שנעשו ע"י אנשים שונים ברחבי העולם. מספיק להריץ חיפוש ביוטיוב כדי לראות את חלקם. להלן המקור הלקוח מהסרט:
יום יום רביעי, 26 מאי 2010, 13:41
בקטגוריות: טכנולוגיה
כמעצבים אנו מוגבלים בחלק גדול מהזמן לעבודה עם ממשקים מיושנים שאינם אינטואיטיביים בעליל: מקלדות ועכברים. שיטות קלט חדשות כמו מסכי המגע והרב מגע החדשים הן אינטואיטיביות יותר והביאו עמן חידושים רבים, אך לא מאפשרות לנו לחוש במה אנו נוגעים: המסך נותר חלק ושטוח תמיד.
לא עוד. על הצורך במסך מגע שישנה את מרקם פני השטח שלו באופן דינאמי, בהתאם לאפליקציה המוצגת עליו באותו רגע, כתבתי בעבר. אני מוכרח להודות שלא חשבתי שנראה אבי טיפוס מתקדמים כל כך, מוקדם כל כך. היפנים לא נחים לרגע…
שימוש במסך שכזה יאפשר לנו לחוש טקסטורות שונות שיותאמו לתצוגה באותו רגע ממש. נוכל להעביר שירים באייפוד בלי להוריד עיניים מהכביש ועוד…
כמובן שללקויי ראיה ועיוורים היתרון ברור מאליו.
בוידאו הבא מוצג הפרוטוטייפ של טושיבה כשהוא מציג שינוי טקסטורה בהתאם לתמונה:
מן הסתם, אי אפשר לדעת באמת איך זה מרגיש רק מצפיה בוידאו, אך מדובר בפיתוח ראשוני וככזה, הוא נראה מבטיח.
זו כמובן לא הפעם הראשונה שהרעיון עולה. סרטון קונספט של נוקיה שהוזכר בבלוג בעבר מדגים תפיסה דומה אם כי קיצונית יותר (כראוי לסרט קונספט):
עיצוב מעניין וזורם לסט מוצרים, ביניהם אביזר לביש המזכיר שעון-צמיד (בדומה לרעיונות שכבר ראינו מכיוון נוקיה ומיקרוסופט בשנים האחרונות). מעניין במיוחד לראות שכל חברה שמחשיבה את עצמה מתקדמת, מחזיקה היום צוותי פיתוח לקונספטים חדשים שנראים עתידניים במקצת. כנראה שאין דרך אחרת להגיע לעתיד מאשר ליצור אותו.
ואם אתם רוצים לראות איך זה ייראה על-אמת, בתערוכה הבאה הוצגו כמה פרוטוטייפים:
יום יום שלישי, 19 ינואר 2010, 1:28
בקטגוריות: טכנולוגיה
הולגרמות (ולא במובן של 'מסע בין כוכבים') הן לא דבר חדש, בתר ילד היו לי קלפים ומדבקות כאלה, בתקופה מאוחרת יותר על פוגים וכד', טווח הצבעים וזווית הצפיה תמיד היו יחסית מוגבלים. פעם נכחתי בהרצאה של יוצר הולגרמות ישראלי ולמדתי עד כמה תהליך היצירה מורכב.
חברה בשם Zebra Imaging מחזירה עטרה ליושנה ומציגה את הדור הבא של ההולוגרמות הקלאסיות. מוצר הדגל שלה, הולגרמות מודפסות לפי גודל ועל-פי מודל תלת מימדי, בצבע מלא ובזוויות צפיה מרובות (למשל מלמעלה ומהצד באותו מוצר).
ככל הנראה המוצר דומה מאוד לסרפס (ושניהם דומים לאייפון גדול…). זה לא מסך המגע היחיד שמגיע לשכונה. בחנויות בארה"ב כבר ניתן למצוא את HP TouchSmart.
בדומה ל-iMac הוא מחשב All In One, כלומר המחשב והמסך אחד הם. מניסיון של כעשר דקות בחנות מחשבים אמריקאית עם ה-TouchSmart, התחושה שלי היתה שזה פשוט לא עובד כמו שצריך. אולי בגלל שאני רגיל לתגובה המהירה והטבעית של האייפון, אולי בגלל שמערכת ההפעלה היא ויסטה או אולי כי זה פשוט מוצר גרוע - חווית השימוש היתה רחוקה מלהיות טובה.
זה בוודאות לא משהו שאני רואה לו שימוש ביתי או משרדי קבוע. מעבר לקיוסק-מידע קשה לי לראות למה זה יכול לשמש באופן יעיל.
מה שבטוח - אני מאוד מקווה שבענף העיצוב לא יתחילו ללכת על הטרנד של מסכי מגע גדולים… אחרי 10 דקות של שימוש כבר התחילו לכאוב לי הכתפיים והידיים. אולי זו קונספירציה שנועדה להחזיר את כל החנונים לכושר…
משטחי התצוגה הקטנים של הסלולר וה-PDA מקשים על המשתמשים לבצע בחירה מדוייקת של נקודות ספציפיות על המסך.
הדבר מגביל מאוד גם כשצריך ליצור ממשק משתמש לפלטפורמות האלו, כיוון שהמשתמש לא יוכל לבצע בקלות כל פעולה המצריכה דיוק גבוה.
בסרט הבא מוצע פתרון לבעיות אלה ע"י אלגוריתם חכם שמחלק את איזורי הבחירה כך שהם מוקפים בשטחי בחירה גדולים יותר.
למרות שבמבט ראשון זה נראה מסורבל מעט, בהחלט עושה רושם שניתן להתרגל לרעיון ולאמץ בקלות.
חכם.