איך מתחברים לנגינה משותפת: ילד יפני בחצוצרה, ראפר מהארלם, ילד בן 14 עם מנדולינה וזמרת נשמה ששרה בעיקר באמבטיה? טוב, הסיכויים שהם יפגשו לג'אם סשן משותף לא גבוהים במיוחד.

למזלנו, כל אחד מהם העלה בזמנו קטע וידאו ליוטיוב. הקטעים האלמוניים שלהם יכלו להיוותר בוואקום היוטיובי לנצח, אלמלא הגיע Kutiman למקסס את הכל לעיסה אחת שממנה נאפתה פשטידת היוטיוב הזו. מריח טוב. נשמע טוב לא פחות.

אחרי בדיקת מבטא וגיגול קל, מסתבר שקוטימן הוא למעשה אופיר קוטיאל, ישראלי. ריספקט כפול.

מעבר לעבודה המוזיקלית המרשימה עולה גם השאלה של מי העבודה, של היוצר? של היוצרים האחרים? של יוטיוב? אני לא יכול שלא לתהות האם יש עדיין מקום לזכויות יוצרים במובן הנוכחי, כאשר המסר פה (שהוא לא פחות מפילוסופי) אומר שכולנו שותפים ליצירה אנושית אחת, גם אם אנחנו שמים לב רוב הזמן רק לחלק הקטן שלנו באורגניזם האנושי הזה.

עוד מיצירותיו של קוטימן ניתן לשמוע במייספייס שלו.