אחת העבודות המעולות שראיתי בנישה הזו, עשוי למופת עם המון המון קריאטיביות. נראה שמישהו שם ממש טרח למדל את המבנה בתלת מימד ולהכין מראש את כל האנימציות האלו, שילוב של תלת מימד עם הקרנה ממספר מקורות יוצרים אשליה משכנעת ועוטפת, תענוג.
ועוד אחד מגניב:
יצא לי לראות כבר כמה אמנים המציירים בחול על גבי משטח מואר (אפילו יצא לי להשתמש בטכניקה הזו לקורס סטוריבורד בבצלאל). הפעם נתקלתי בסיפור מרגש עד דמעות - ממש כך, המבוצע על ידי אמנית צעירה בתחרות כשרונות באוקראינה.
לא יכולתי שלא לחשוב על המדיום שאנו עובדים בו, המקוון. היכולת לספר סיפור במדיום כל כך גמיש שאינו לינארי בהכרח, להעביר את הצופה חוויה כאשר התחושה היא שבכל רגע הכל יכול לקרות ולהשתנות, לעבור תהליך עם העבודה ולשתף את הקהל בו - כל אלה יכולים להיות לנו שיעור חשוב בעיצוב חווית משתמש.
לחשוב על המדיום כמו חול. מחשבה מעניינת.
נכון, זה לא אינטראקטיבי - אבל הרעיון פשוט מקסים:
עוד כאן.
בשנים האחרונות יצא לי להציג קונספטים לממשקים ומשחקים שונים בתחום ה-AR (מציאות מועשרת, Augmented Reality). ברוב המקרים אנשים מתקשים מאוד להתייחס לעיצוב הממשק ולהתעלם מההיבט הטכנולוגי, שנראה כלקוח מסרטי מדע בדיוני והשאלה הראשונה שנשאלת היא: "האם זה יעבוד?".
התשובה הופכת להיות נחרצת יותר ויותר ככל שהזמן חולף ולמרות שעדיין לא נראו יישומים פונקציונאליים סבירים, נדמה שבזכות מכשירים כמו האייפון 3Gs והפופולריות שלו, דברים טובים עומדים לקרות. חברת AcrossAir פיתחה יישום המאפשר הצגת רובד מידע מעל וידאו בזמן אמת, אודות הרכבות היוצאות הקרובות ומיקומן ביחס למשתמש. באמצעות המצפן, האקסלרומטר וה-GPS שבאייפון, התוצאה המתקבלת נראית כל כך טוב ומשכנעת ביעילותה.
אישית, הייתי שמח לשלב כוחות עם מפתחים בעלי ידע בתחום זה - מי שמכיר מישהו מוזמן להפנות אלי. זה זמן טוב להכנס לעולם הזה, לא כדאי לפספס את הרכבת…
אני נשאל לא-פעם על ידי מתחילים בפלאש, כיצד ניתן להשיג בתוכנה ווקטורית אפקטים מרשימים.
אני מניח שיש ברשת לא מעט הסברים למי שיטרח לחפש, כל אחד ודרכו שלו, זו הדרך שלי, מתוארת כאן בשלבים ויזואליים לנוחותכם.
1. יוצרים עיגול שלם במילוי גרדיאנט רדיאלי
2. באמצעות כלי הגרדיאנט מסיטים את נקודת האמצע מטה
3. מגדילים קצת את הגרדיאנט
4. מעתיקים את העיגול שציירנו לשכבה מעל ומשתמשים במילוי גרדיאנט לינארי משחור ללבן
5. חוצים את העיגול עם המילוי הלינארי
6. משנים את הצבעים כך שהגדאינט יתחיל מצבע לבן (אלפא 100) עד לבן שקוף (אלפא 0).
הערה: התחלתי בשחור לבן רק כדי שיהיה ברור כיוון הצביעה, אבל אין בכך צורך באמת ואפשר להתחיל עם גרדיאנט לבן ללבן שקוף.
7. מעגלים קלות את הדופן הישרה של חצי העיגול.
וריאציות: שימוש באליפסה במקום בחצי עיגול, הוספה של שכבה עם מילוי רדיאלי (כחול כהה לשקוף) כדי לדמות הצללה. הוספתי גם כמה הברקות ע"י שימוש בעיגולים עם מילוי רדיאלי (לבן ללבן שקוף).
מקווה שמישהו ימצא את זה מועיל 
בתפוז עשו את המהלך הטבעי והוציאו את עיצוב הלוגו אל ציבור הגולשים בפורמט של תחרות בה הגולשים עצמם גם מדרגים את הפייבוריטים.
אתם מוזמנים להעיף מבט ואולי אפילו להעלות כמה הברקות משלכם
באתר של Stuart Langfield ניתן לראות כמה עבודות אנימציה מגניבות, רובן ספוטים עבור MTV, שמתאפיינים בדמויות פשוטות ומשעשעות ועבודה מצויינת עם סאונד.
עיצוב טוב נמדד ביחס למטרות שהוצבו לו. זו הסיבה שניתן לשפוט עיצוב רק בקונטקסט שבו הוא פועל. לא מדובר באמנות שיכולה לפעול באופן עצמאי, עיצוב לעולם איננו בא "כשלעצמו". אנשים שוגים לעיתים בחושבם שעיצוב הוא בעיקר עניין של טעם. זה ממש לא נכון ברוב המקרים, עיצוב מבוסס על ידע, ניסיון, מחקר, מבדקים. כלומר, אם הצבע של המוצר הוא כתום או כחול, זה עניין של טעם - כל עוד לא מדובר בחליפת הצלה.
כשבחרתי את מכונת הקפה שלי (בתמונה באמצע, סילביה) לא ידעתי ממש מה אני קונה, רק ידעתי שכמה חבר'ה בפורום קפה המליצו עליה. השיקול המשמעותי שהכריע היה העיצוב המאוד צנוע שלה, עיצוב פונקציונלי וחסר יומרות שבא ואומר: זה מה שאני. להבדיל מכל המנופחות הפלסטיות שרוצות לומר "אני חללית". היא רחוקה ממכונות כמו הסופר-דומובר למשל, שבעיניי גם יפיפיה, אבל בשני המקרים מדובר בביטוי ויזואלי הולם לפונקציונליות של המוצר. (המשך…)
פשוט משובח. בחירה אמיצה בקונספט ובטכניקה. הבחירה בסביבה הביתית בתור סט לעלילה היא הברקה גאונית שמקשרת את בין המותג למוצר וללקוח. הלוואי עלינו לקוחות כאלה
תודה לעידו.